• Русский
  • English
  • Deutsch
  • עברית

זיכרונות של ילדות
חרוכה באש השואה

פליטים ומפונים

  • Русский
  • English
  • Deutsch
  • עברית

זיכרונות של ילדות
חרוכה באש השואה

פליטים ומפונים

  • Русский
  • English
  • Deutsch
  • עברית

זיכרונות של ילדות
חרוכה באש השואה

פליטים ומפונים

מתוך זיכרונות

  • "אלה הם בני משפחתי שנספו: אבא ובוריה. הדוד מוּליָה, .... דודה עטקָא ובעלה לא הספיקו להימלט מוִויטֵבסק וניספו בגטו. גם ארבעת בניה של דודה עטקא נספו. לֵייבּ, בנו של חיים גרשון, נהרג. כך גם ליוֹניָה מִינץ — בנו של אחי אבא, דוויִד. גם אחיו גרִישָה נספה. נספה גם חיים בילינסון. הגרמנים כבשו את נוול והוא נורה יחד נם יתר היהודים ביישוב."
    מינץ יוסיף
  • "לא אשכח לעולם איך פנם, כשהלכתי לבית החולים שבו עבדה אמא תפסה אותי חבורה של ילדים על הגשר, קשרו את ידיי, שמו על צווארי לולאת חבל והתחילו להוביל אותי כשהם מסבירים לכל המבוגרים הסקרנים שנקרים בדרך: "אנחנו הולכים לתלות יהודון." והמבוגרים כחכחו במעין ביטוי של אהדה..."
    חפץ מיכאל
  • "התקדמנו מזרחה, נסים מפני הצבא הגרמני, כשההפצצות והיירוטים מן האוויר ממשיכים ללוות אותנו. .. בכפר אחר הסכים קשיש למכור לנו תרנגולת, באמרו "לכם חמודים, אני אמכור. אבל ליהודים, בחיים לא הייתי מוכר"."
    לבדב לב
  • "...ובשום אופן לא הצלחתי להבין איך זה יכול להיות — הגרמנים שונאים יהודים, אבל גם שלנו, שנלחמים בהם עד מוות — גם הם שונאים יהודים"
    סקסונוב לב
  • "בכול שלט הפחד. היה זה פחד יהודי. הפחד להיות יהודי. הוא ולא אחר רדף אותנו בדרכי הייסורים"
    שַאחמוּרוֹבַה לוסיה
  • "רק דבר אחד היה ברור: מהגרמנים צריך לברוח... ללא שום הכוונה, סיוע, הסבר מהממשלה או מפיקוד העורף — אם בכלל היה קיים כזה במדינה באותם הימים."
    שַאחמוּרוֹבַה לוסיה
  • "בהיסוס צייצתי פעמיים 'אבא.' פי היה יבש ונשימתי נעתקה. קולי אבד בשאון רקיעת הרגליים וחריקת הגלגלים. לצעוק בכל הכוח 'קליימן' או 'ויקטור ארונוביץ' לא העזתי. על צעקה כזו היו עלולים להרביץ לי."
    קליימן ויקטור
  • "הנסיעה נמשכה כנצח. אוכל לא היה. עד מהרה התחיל רעב נורא, חלב האם של סבתא יבש ולא הייתה דרך להאכיל את התינוק שנפטר בדמי ימיו. לאישה אחרת, בקרון סמוך גם כן נפטר תינוק, ויחד עם סבתא חפרו שתיהן שני בורות קטנטנים באדמה הקפואה כדי לקבור את ילדיהן."
    שמטוב ליה
  • "לפעמים הם היו לונגים לי, ואחד היו תופס בצווארון שלי ופולט איזה "הא, ז'ייודון" בז'י"ן רכה ויו"ד מתמשכת, שהנאה ושנאה עזה שלובים בו, שנאה שגרמה לצמרמורת בלב. ובשום אופן לא הצלחתי להבין איך זה יכול להיות — הגרמנים שונאים יהודים, אבל גם שלנו, שנלחמים בהם נד מוות — גם הם שונאים יהודים."
    סקסונוב לב
  • "איני חושב שנאלצתי לחוות יותר מאחרים, אף כי לא כל ילד ששרד את השואה יכול היה לראות את אמו לוקחת פיסת לחם מידיו של אדם מת כדי להציל את ילדיה מרעב. לא כל ילד זוכר את אמו משליכה את ילדיה הצווחים באימה מתוך קרון בוער."
    שוסטין אייזיק

נושא שהושתק במשך שנים…

בפרסומים שיצאו בברית המועצות אחרי המלחמה הפכה המלה "יהודי" לאחת המלים האסורות. ובפרט, לא סופר דבר על האסון שפקד את היהודים מאז תחילת המלחמה, טרגדיה כבדה בהרבה מזו
שנגעה בשאר העמים של ברית המועצות.

הנהגת המדינה הסובייטית הסתירה את האמת אודות התפנותה ומנוסתה של האוכלוסייה היהודית מפני הגייסות הנאציים, על כך שהשלטון הסובייטי הפקיר את אזרחיו היהודי לגורלם והפקיד את הצלת חייהם בידיהם בלבד… אלא שגם מי שהתמזל מזלם להתפנות או להימלט ולהציל את חייהם מצאו את עצמם באווירה קודרת של אנטישמיות בעורף.

עתה כבר אפשר לספר וללמוד על כך. האמת מובאת ע"י מי שחוו את האירועים של הימים ההם, מי שילדותם נחרכה באש המלחמה. כאן לוקטו זיכרונותיהם של "ילדי המלחמה" – חוויות שעברו דרך פריזמה של שבעה עשורים.

קראו. צפו. זכרו.

כנס ONLINE בינלאומי: פליטים ופינוי, ברית המועצות והיהודים

ב- 21-22 בדצמבר 2021 נערך כנס בינלאומי מקוון שכותרתו "פליטים ופינוי, ברית המועצות והיהודים. בעיות, הערכות ועדויות". את הכנס ארגנו תנועת "הזית הכבוד" ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח (ירושלים), ומשתתפיו התקבלו על ידי מר שלמה גור, סגן נשיא ועידת התביעות, וד"ר אנדז'יי גאסירובסקי, נשיא הפורום העולמי "קואליציית יד עזרה". [...]

15/05/2022|

הגרסא העברית של האתר מכילה עשרות עדויות של מי שהי פליטי שואה בבריה"מ בימי מלחמת העולם השנייה.

רוב העדויות המופיעות כאן מתפרסמים גם בספר "פליטי הוראה. פליטים ומפונים יהודים בברית המועצות. זיכרונות של ילדות בצל השואה והמלחמה", ירושלים, 2015 (לגרסת ה-PDF לחץ כאן).

עבור למעלה