פרויקט: פליטי השואה והמפונים היהודים בבריה"מ 1939 – 1946 \ אנציקלופדיה

מקראה אנציקלופדית

פרקי מבוא

קיריל פפרמן. האווקואציה, ברית המועצות והיהודים: סוגיות, הערכות ועדויות.

סיקרת מבוא מפי חוקר ומרצה  מבולטי המומחים בנושאי יהדות זמננו, אנטישמיות וחקר השואה – הסוגיות העיקריות על הפרק – סוגיות עיקריות בפינוי אזרחים, יחסה האמביוולנטי של בריה"מ לאובדן חיי אדם, מדיניות "האדמה החרוכה", תוכניות פינוי שהיו קיימות לפני המלחמה, העדפות בפינוי, התפנות ספונטנית לעומת פינוי מאורגן, תשתית הפינוי שנוצרה בעת המלחמה, המתפנים היהודים, האנטישמיות והקשיים הכרוכים בשיבה הבית.

ודים דובסון. שני מיליון יהודים סובייטיים שפונו – עובדה או בדיה?

המאמר בוחן מחדש סוגיה מרכזית ביותר בנושא ומנסה לאמוד מחדש את היקף האוכלוסייה היהודית בבריה"מ שהצליחה להימלט \ פונתה מהשטחים שנכבשו ע"י הנאצים בשנים 1941 –  1942.

האנטישמיות בעורף הסובייטי

מרינה פוטיומקינה. הפינוי ויחסים בין עדתיים בעורף הסובייטי בימי מלחמת העולם השנייה .

פרופ' פוטיומקינה הנה בין הדמויות הבולטות בתחום חקר האווקואציה בימי מלחמת העולם השנייה בכלל, פינוי היהודים בפרט, מאוניברסיטת מגניטוגורסק, רוסיה. המאמר נותן סקירה מקפת ליחסים בין בני הלאומים השונים בנסיבות של פינוי והתמקמות בסביבה חדשה, לרבות תופעות של אנטישמיות במישורים השונים.

שמעון שווייביש. הפינוי, השיבה מפינוי והאנטישמיות בבריה"מ בתקופת השואה.

מאמר מקיף ורב השפעה מאת חוקר שואה ותיק, הבוחן היבטים שונים של מנוסה ופינוי של האוכלוסייה היהודית בבריה"מ בעת המלחמה – לנוכח העמדות המוצהרות והבלתי-מוצהרות של השלטונות סובייטיים כלפי היהודים, מפעל ההצלה מזה והחידלון מזה.

בשקיריה

אמה שקוּרקו. האווקואציה: מבט אל העבר.

דר' שקורקו, פעילה מרכזית בקהילה היהודית של בשקורטוסאן, בעבר בשקיריה,  מחברת ספרים ומאמרים רבים על תולדות יהודי הקהילה בכלל, וקורותיהם של גולים, מפונים וניצולים יהודים בבשקיריה דאז בימי מלחמת העולם השנייה.

ביילורוסיה

עמנואיל יופה. פינוי אוכלוסיית בלארוס (1941–1943). פרקים בלתי ידועים או ידועים פחות.

דר' עמנואל יופה, היסטוריון המתחמה בתולדות יהודי בלארוס מהאוניברסיטה הממלכתית לחינוך במינסק, בוחן במאמרו היבטים שונים של פינוי האוכלוסייה היהודית – המאורגן-כביכול והספונטאני – מבלארוס לאחר הפלישה הגרמנית לבריה"מ, כשהוא מתמקד גם בהיבט המספרי ומצביע על פערים משמעותיים ביותר בין דיווחים רשמיים למצב ששרר בשטח.

לאוניד סוּגאקו. המהלך התוצאות של פינוי האוכלוסייה מבלארוס ב-1941: סוגיות בעייתיות

מאמרו של דר' סוגאקו מאוניברסיטת הומל ע"ש פרנציסקוס סקורינה מתמקד בסוגייה של פערים אחרים – אלה שבין החלוטות הממשלה עם פרוץ המלחמה למציאות בפועל, והוא מנתח את השינויים הגדולים שחלו בהתנהגות הממשלה ובמדיניות הרשמית לנוכח ההתפתחויות בשטח בימים הראשונים שלאחר פלישת צבאותיו של היטלר לברית המועצות.

דמוגרפיה

מרינה פוטיומקינה. ההיבט הדמוגרפי של פינוי האוכלוסייה לעורף הסובייטי במהלך מלה"ע השנייה.

אף שהיבטים דמוגרפיים של סיפור הפליטה היהודית בימי מלחמת העולם משתקפים ומטופלים ברבים מבין המאמרים המובאים במקראה זו, ייחודו של המאמר של פוטיומקינה בין היתר בכך שהוא בוחן נתוני מחקר קיימים אל נוכח פערים הקיימים בהגדרות – מי ובאיזה שלב הוגדר בתור "מפונה" וכדו' – סוגייה בעלת זיקה ישירה לפליטים היהודיים ש"נפלו בין הכיסאות".

החיים ב"אווקואציה"

יקטרינה וסילייבה. האווקואציה: המסמכים מדברים

מאמר ייחודי במינו פרי עטה של תיכוניסטית מכפר ייֶטיש, חבל פֶּרם, חוקרת לעתיד וזוכת פרס. המאמר משקף מציאות של חיי היומיום של המפונים בחבל אוראל כפי שהיא עולה ממכתבים ודיווחים ביורוקרטיים שנתגלו בארכיונים מקומיים.

קזחסטן

אלברט קגנוביץ'. פליטים יהודיים בקזחסטן בימי מלחמת העולם השנייה.

מאמר מקיף מפי עטו של החוקר הישראלי, כיום בקנדה, אחד מבני הסמכא הבולטים בתחום הפועלים כיום; גרסא חדשה למאמר הוכנה במיוחד לאוסף זה, מאמר המתאר ומנתח את מלוא הספקטרום של הפליטה והפינוי היהודי בקזחסטן עם תובנות חשובות התקיפות גם לתופעת הפליטים והמפונים היהודים בכללותה.

קירגיזיה

זאב לוין . אנטישמיות והפליטים היהודיים בקירגיזיה הסובייטית, 1942.

מאמרו של חוקר ישראלי בולט, העוסק בתחום כבר שנים רבות, מתמקד באחת הסוגיות המרכזיות לקיומם של הפליטים היהודים בקירגיזיה – תופעות האנטישמיות שהייתה נפוצה ברפובליקה הזו. חידושו של המאמר הוא בין היתר פנייה למקורות ארכיוניים שהפכו נגישים לאחר התפרקותה של ברית המועצות.

לנינגרד

יוליה קנטור. הפינוי מלנינגרד לפני המצור ובמהלכו.

אלכסנדר קוטוזוב. פינוי האוכלוסייה מלנינגרד בשנים 1941  -1942.

שני המאמרים העוסקים בפינוי מלנינגרד, זה מאת בחירי החוקרים בפטרבורג של היום, פרופ' יוליה קנטור ופרופ' אלכסנדר קוטוזוב , מנסים להיות מקיפים ככל האפשר; אף אחד מהם לא עוסק במפונים היהודים ספציפית, שכן הסכנה הקיומית לאוכלוסייה האזרחים בלנינגרד הייתה וודאית לכלל אוכלוסיית העיר שמצאה עצמה נצורה.  המאמרים דנים בסוגיות של ארגון הפינוי בנסיבות המיוחדות ובקשיים במימושו. שניהם נמנעים מלגעת בסוגייה הבעייתית של חידלון השלטונות הסובייטיים בטיפול באוכלוסייה האזרחית ובמה נעשה למענה לעומת מה שניתן היה לעשות ומדוע. בשני המחקרים נחשף פסיפס מורכב שהרכיב את סיפור יציאתם של מאוד אלפים של נצורי לנינגרד  בהם עשרות אלפי יהודים.

הפינוי הבלתי-מאורגן

ינה לוברסקיה. פינוי מאורגן לעומת בריחה ספונטנית: פרקים בתולדות השואה שפחות נחקרו.  

ראיון עם חוקר השואה לאוניד טיורוּשקין  הסוקר את הבריחה הספונטנית של אוכלוסייה יהודית מפני הצבא הגרמני המתקדם כפי זה משתקף במחקר הנעשה גם ב'מרכז הרוסי לחינוך ולחקר השואה' במוסקבה – גוף בעל נגישות להיקפים רבים של חומר ארכיוני.

אודסה

סרגי דיברוב, אלכסנדר באבּיץ'. אוקטובר הדמים של 1941: גיוס, פינוי, הפצצות – איך אודסה פגשה את הכיבוש הנאצי.

הפינוי מאודסה, אחד הדרמטיים שאירעו בתולדות המלחמה,  טרם נסקר כהלכה. החומר המובא הנו ראיון עם היסטוריון חוקר אודסה אלכסנדר באביץ' המתמקד בצד הזה הפחות מוצג ונחקר של תולדות האוכלוסייה האזרחית בתקופת נפילתה של העיר לידי הנאצים, לרבות סיפור המנוסה של יהודי העיר – מי שעלה הדבר בידו…

חבל הוולגה

אנה שוריגינה. בדרכי המלחמה: פינוי האוכלוסייה למחוז גורקי בימי מלחמת העולם השנייה 1941 – 1945.

מחוז גורקי נמנה עם יעדי הבריחה והפינוי החשובים בימי המלחמה, אולם להבדיל מאזורים כמו אסיה המרכזית, רוב היהודים שהגיעו למקום עשו זאת כחלק מפינוי מאורגן.  הסקירה מלמדת כי למרות כל האמור לעיל היו במקום גם כשלים חמורים וגם "תקלות" (במושגים הסובייטים) כמו הגעה "בלתי מתואמת" של עובדי מוסדות מחקר והשכלה מהעיר הומל בבלארוס…

 

הארצות הבלטיות

קיריל פפרמן. היחס להצלה בעזרת ויזות זרות בקרב החוגים היהודיים בליטא, 1940 – 1941.

הסוגייה העולה במאמר עוסקת בתקופה של ערב הפלישה הגרמנית לבריה"מ בליטא שסופחה ע"י הסובייטים. במרכזו הפעילות בקרב חוגי היהדות הדתית להשגת ויזות יציאה משטחה של ליטא הסובייטית רודפת-הדת – כפי שהדבר משתקף ביומנו של ר' חיים שטיין.

 

השיבה מאווקואציה

מרינה פוטיומקינה. הרה-אווקואציה של אוכלוסיית בריה"מ בשנים 1943 – 1947: ההיבט החברתי והפסיכולוגי

מאמר מרכזי ומקיף על היבטים שונים של השיבה מהפינוי אל השטחים ששוחררו מידי הכובש הנאצי, שהפכה לאחד הפרקים הטראומתיים בחוויית הפינוי אצל יהודי בריה"מ – חזרה לערים הרוסות, לבתים שבינתיים נתפסו ע"י אחרים, אנטישמיות עממית ועוד.  שימוש במסמכים ארכיוניים שהפכו נגישים במרוצת השנים ובעדויות מן התקופה מאפשר ראיית התופעה "מקרוב".

אוראל

לריסה ילטישבה. קוּנגוּר למען המפונים בימי מלחמת העולם השנייה.

גנאדי קורנילוב. פינוי האוכלוסייה לאזור אוראל בימי מלחמת העולם השנייה

מהדיווח המקיף מהעיר קוגנור שמדרום לפֶרם שבמרכז אוראל עולה כי גם שם, בדומה למקומות האחרים,  רק חלק מהמפונים הגיעו בפינוי מאורגן, רבים הגיעו "ללא מסמכים", חלקם של היהודים בין המפונים היה משמעותי ביותר, והמחקר מציג פסיפס היסטורי עשיר.

מאמרו של קורנילוב נותן תמונה מקיפה יותר, רוויה בנתונים דמוגרפיים,  חלקם חשובים ביותר בהתייחס לאוכלוסיית המפונים היהודית, ושמהם עולה, למשל,  כי 26% מבין מי שהגיעו לאוראל בתחילת המלחמה עשו זאת "על דעת עצם" וכי 69% מהמגיעים עצמאית הופנו לישובים כפריים ולא לערים. נתון אחר מראה כי אחוז היהודים בקרב מי שפונו למחוז סברדלובסק עמד על 22%.  כן מציג המאמר תמונה סוציו-כלכלית של חיי המפונים בחבל ארץ זה.

רישום וסטטיסטיקה של מפונים

ודים דובסון. לסוגיית היקף הפינוי של אוכלוסיית ברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה.

ודים דובסון. פינוי האוכלוסייה היהודית בבריה"מ בשנים 1941 – 1942: מספרים ועובדות.

שני מאמרים מרכזיים ומקיפים העוסקים בסוגיות של פינוי ומנוסה של האזרחים הסובייטיים במהלך המלחמה בכללותם וכן של פינוי האוכלוסייה היהודית גרידא, מהאזורים שלאחר מכן נכבשו ע"י הנאצים. המאמר השני מכיל גם פרסום ראשון של הצעת "תוכנית לפינוי אוכלוסייה אזרחית ופיתוח תוכניות פינוי" שגובשה לפני הפלישה הנאצית, תוכנית המכילה גם מפה של "אזורי הפינוי" המוצעים. אף על פי שהתוכנית נועדה לשמש את השלטונות במלחמה מתוכננת שעל פי הקונצפציה הסובייטית עתידה הייתה להעירך בשטחו של האויב, היא השפיעה ככל הנראה על פעילות הפינוי שבוצעה בפועל בחודשים הראשונים אחרי הפלישה הגרמנית, בייחוד בכל הנוגע לערים הגדולות של בריה"מ.

'מרכזי-פינוי'

יקטרינה סטודנצובה. מרכז הפינוי של קוטלס.

מרכזי-פינוי, שהיו ידועים גם בשם "אֵוואקו-פּוּנקט", היוו מרכיב חשוב ביותר בכל סיפור הבריחה מפני הנאצים והפינוי.  רק מרכזים מעטים מאוד מן סוג זה זכו עד עתה לתיאור יסודי ומקיף, כמו במקרה הזה של אותו מרכז-פינוי בקוטלס, מחוז ארכנגלסק, בצפון-מערבה של רוסיה, שנועד לקבל אוכלוסיית מפונים, להעניק לה טיפול ראשוני ולנתב אותה בדרכה הלאה אל האזורים העורפיים של המדינה הענקית.